Genia Schreiber Tel Aviv University Art Gallery
Curators: Dr. Tamar Mayer and Dr. Sefy Hendler
A field of robotic plants is positioned at the gallery space. Inspired by natural plant behavior, the large-scale shoots slowly move in response to the changing light. Tropism, plants’ motion in response to stimuli, is expressed by the carbon-fiber mechanical shoots as they follow the artificial magenta sunrises and sunsets.
Curators Text | Dr. Tamar Mayer and Dr. Sefy Hendler
We have before us a field of robotic “plants,” which traces the characteristics and behaviors of real plants. The artist Liat Segal, known for her sophisticated use of technology, has created giant stalks that respond to changing light in the gallery space. Similar to plants in nature, their motion follows the light and adapts as it changes. The stalks are coated with carbon fibers, a material that incorporates both organic and artificial qualities, imparting to the stalks a futuristic feeling. Their motion is based on scientific data from the research of Dr. Yasmine Meroz, who studies plants’ memory and decision making – research being conducted as part of the GrowBot project, with financing by the European Union.
This innovative collaboration between an artist and a scientist has subverted the common notions we hold about plants. In medicine, the state called “vegetable” indicates a loss of consciousness, thought, recognition, and ability to absorb information from the surroundings. This approach can be traced to Aristotle’s claim that plants lack comprehension, senses, and motion. But today we know that all this is untrue: plants respond to external stimuli and even respond with movement. The work before us makes us aware of them as rational beings, capable of learning, solving problems, and making decisions – beings with complex comprehension and behavior which is not human, but not necessarily inferior to that of humans.
”Tropism,” directional movement in response to external stimuli, challenges the familiar hierarchy between nature and humanity. In the strange, surrealistic world that Segal has created, the plants have grown to human proportions and move about at human speed. The mechanical soundtrack of their movements stands in opposition to plants’ calm, balanced behavior in nature. This is a work that asks the viewer to consider changes that take place over time, in the artificial sunrises and sunsets that illuminate the gallery and the stalks’ reaction to them. Natural plants, rooted in the ground, act as an integral element of a wide net of species – allies and rivals. Even though plants compete for resources, they do not fight with species that are stronger than them, and they know how to establish an optimal balance between their need for survival and their need to protect their immediate environment. In this sense we, human beings, have a great deal to learn from plants about the equilibrium required for a sustainable way of life.
Video by: Naomi Meroz and Assaf Arviv
טקסט אוצרותי | ד"ר תמר מאיר וד"ר ספי הנדלר
לפנינו שדה של "צמחים" רובוטיים, המתחקה אחר תכונותיהם והתנהגויותיהם של צמחים. האמנית ליאת סגל, הידועה בשימושה המתוחכם בטכנולוגיה, יצרה גבעולי ענק שמגיבים לתאורה המשתנה בחלל הגלריה. בדומה לצמחים בטבע, תנועתם עוקבת אחר האור ומתאימה את עצמה לשינוייו. הגבעולים מצופים סיבי פחמן, חומר המשלב איכויות אורגניות ומלאכותיות גם יחד באופן שמעניק להם תחושה עתידנית. תנועתם מבוססת על נתונים מדעיים מתוך מחקרה של ד"ר יסמין מרוז, המתמקד בקבלת החלטות ובזיכרון של צמחים – מחקר שחלקו מתקיים במסגרת פרויקט GrowBot ובמימון האיחוד האירופי.
שיתוף פעולה חדשני זה בין אמנית ובין מדענית הופך את היוצרות בנוגע לכל מה שידוע לנו על צמחים. בעולם הרפואה המצב המכונה "צמח" מתייחס לאובדן של מודעות, חשיבה, הכרה ויכולת לקלוט מידע מהסביבה. תפיסה זו מבוססת על טענתו של אריסטו שלפיה צמחים הם חסרי תפיסה, אמצעי חישה ותנועה. אבל היום אנו יודעים שכל זה אינו נכון: צמחים קולטים גירויים מהסביבה ואף מגיבים בתנועה. העבודה שלפנינו מעוררת מודעות להיותם יצורים תבוניים, בעלי יכולות למידה, פתרון בעיות וקבלת החלטות – יצורים בעלי תפיסה והתנהגות מורכבות שאינן אנושיות אך גם לא נחותות בהכרח.
"טרופיזם", תנועת הצמח כתגובה לגירוי חיצוני, היא עבודה שמערערת על ההיררכיה המוכרת בין הטבע לבין האדם. בעולם המוזר והסוריאליסטי שיצרה סגל, הצמחים גדלו לממדים אנושיים ונעים בקצב אנושי. גם הפסקול המכני של תנועתם עומד בסתירה להתנהגותם השקטה והמאוזנת בטבע. זוהי עבודה שמבקשת מצופיה להתבונן בשינויים שחלים לאורך זמן, בזריחות ובשקיעות המלאכותיות שמאירות את חלל הגלריה, ובתגובת הגבעולים אליהן. הצמחים, הנטועים בקרקע, פועלים כחלק אינטגרלי מרשת רחבה של מינים – בני ברית ויריבים. אף כי הצמחים מתחרים על משאבים, הם אינם נאבקים במינים חזקים מהם ויודעים ליצור איזון אופטימלי בין צורך ההישרדות ובין שמירה על סביבתם המיידית. במובן זה יש לנו, בני האדם, הרבה מה ללמוד מצמחים על מערך האיזונים הנחוץ עבור אורח חיים מקיים.
לפנינו שדה של "צמחים" רובוטיים, המתחקה אחר תכונותיהם והתנהגויותיהם של צמחים. האמנית ליאת סגל, הידועה בשימושה המתוחכם בטכנולוגיה, יצרה גבעולי ענק שמגיבים לתאורה המשתנה בחלל הגלריה. בדומה לצמחים בטבע, תנועתם עוקבת אחר האור ומתאימה את עצמה לשינוייו. הגבעולים מצופים סיבי פחמן, חומר המשלב איכויות אורגניות ומלאכותיות גם יחד באופן שמעניק להם תחושה עתידנית. תנועתם מבוססת על נתונים מדעיים מתוך מחקרה של ד"ר יסמין מרוז, המתמקד בקבלת החלטות ובזיכרון של צמחים – מחקר שחלקו מתקיים במסגרת פרויקט GrowBot ובמימון האיחוד האירופי.
שיתוף פעולה חדשני זה בין אמנית ובין מדענית הופך את היוצרות בנוגע לכל מה שידוע לנו על צמחים. בעולם הרפואה המצב המכונה "צמח" מתייחס לאובדן של מודעות, חשיבה, הכרה ויכולת לקלוט מידע מהסביבה. תפיסה זו מבוססת על טענתו של אריסטו שלפיה צמחים הם חסרי תפיסה, אמצעי חישה ותנועה. אבל היום אנו יודעים שכל זה אינו נכון: צמחים קולטים גירויים מהסביבה ואף מגיבים בתנועה. העבודה שלפנינו מעוררת מודעות להיותם יצורים תבוניים, בעלי יכולות למידה, פתרון בעיות וקבלת החלטות – יצורים בעלי תפיסה והתנהגות מורכבות שאינן אנושיות אך גם לא נחותות בהכרח.
"טרופיזם", תנועת הצמח כתגובה לגירוי חיצוני, היא עבודה שמערערת על ההיררכיה המוכרת בין הטבע לבין האדם. בעולם המוזר והסוריאליסטי שיצרה סגל, הצמחים גדלו לממדים אנושיים ונעים בקצב אנושי. גם הפסקול המכני של תנועתם עומד בסתירה להתנהגותם השקטה והמאוזנת בטבע. זוהי עבודה שמבקשת מצופיה להתבונן בשינויים שחלים לאורך זמן, בזריחות ובשקיעות המלאכותיות שמאירות את חלל הגלריה, ובתגובת הגבעולים אליהן. הצמחים, הנטועים בקרקע, פועלים כחלק אינטגרלי מרשת רחבה של מינים – בני ברית ויריבים. אף כי הצמחים מתחרים על משאבים, הם אינם נאבקים במינים חזקים מהם ויודעים ליצור איזון אופטימלי בין צורך ההישרדות ובין שמירה על סביבתם המיידית. במובן זה יש לנו, בני האדם, הרבה מה ללמוד מצמחים על מערך האיזונים הנחוץ עבור אורח חיים מקיים.
Wrote about Tropism:
Timeout Tel Aviv [Heb]
The Times of Israel
Portfolio Magazine [Heb]
